החלטה בתיק ת"א 25160-03

מבוא

1.      לפניי תביעת התובע, תושב ואזרח רומניה, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 18.12.2000 במהלך עבודתו בישראל (להלן:" התאונה"). התביעה הוגשה בתחילה כנגד הנתבעת 1- פ.ל. שירותי כ"א בע"מ (להלן:" פ.ל.") וכנגד הנתבעות 2 ו-3- המגן חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב (להלן:" המגן ואבנר"). התביעה הוגשה בעילה עפ"י  חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן :"החוק").

2.      משאבנר והמגן טענו כי התאונה אינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק-  תוקנה התביעה וצורפו נתבעים נוספים לרבות הנתבע 7- עדי ליבוביץ (להלן:" הנתבע"). תיקון התביעה נעשה בדרך של הוספת עילת תביעה חלופית עפ"י פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:" הפקודה"). יאמר כי התובע לא צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית ונסמך על קביעת הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי שקבעה כי נותרה לו נכות לצמיתות בשיעור של 30% וכן הפעילה את תקנה 15 במלואה.

3.      הנתבעים הנוספים, לרבות הנתבע ופ.ל., לא הגישו כתבי הגנה ועל כן ניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה. לאחר שמיעת הראיות בעילה עפ"י החוק- נקבע בפסק דין חלקי שניתן ביום 27.3.08 כי דין התביעה בעילה עפ"י החוק להדחות מהטעם כי אין זו "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק.

4.      התובע נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעים למימוש פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בין היתר, כנגד הנתבע. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין ובהחלטתי מיום 9.6.10 נעתרתי לבקשה והוריתי לנתבע להגיש כתב הגנה.

5.      מאז הגשת כתב ההגנה הוגשו ע"י הצדדים כמה בקשות ואתייחס אליהן להלן.

בקשת התובע לפטור מהגשת חוות דעת

מבוא

6.      הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה מהטעם כי התובע לא צירף חוות דעת רפואית. בעקבות זאת הגיש התובע בקשה לפוטרו מהגשתה ולחלופין מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש תוך חיוב הנתבע לשאת בעלויות הבאתו לארץ. התובע תמך את בקשתו בתצהיר.

7.      בתצהירו טען התובע כי שב לרומניה לפני זמן רב "... אך בשל נכותי נפגעתי קשות ואף אנושות ביכולתי להתפרנס, ומצבי הכלכלי התדרדר לחלוטין" (ס' 5 לתצהיר). התובע הצהיר כי אין ביכולתו הכספית לשאת בהוצאות הכרוכות בהגשת חוות דעת והוצאות ההגעה לישראל לצורך הבדיקה. יאמר כי התובע לא צירף תיעוד התומך בבקשתו.

8.      הנתבע התנגד לבקשה בנימוק כי התובע לא תמך בתצהיר את בקשתו; לא הביא בדל ראיה בדבר הכנסותיו החודשיות ומקורותיהן; הסתיר מבית המשפט כי הינו מקבל מהמל"ל קצבה חודשית בסך של 803 ש"ח; נמנע מלציין שבשנת 2002 קיבל מהמל"ל סך של 221,102 ש"ח בגין היוון חלקי של קצבאות המל"ל; הסתיר מבית המשפט כי עד ליום 27.11.2002, במשך כשנתיים לאחר קרות התאונה, המשיך לשהות בארץ.

9.      התובע הגיש תשובה לבקשה תוך שבא כוחו טוען טענות עובדתיות נוספות שאינן נתמכות בתצהירו של מרשו. לטענת הנתבע- מטעם זה יש לדחותה על הסף.

הכרעה

10.רק במקרים חריגים על בית המשפט להיעתר לבקשה וזאת מקום בו מונחת תשתית עובדתית כאחד התנאים להיענות לבקשה. התובע גילה בתצהירו טפח, אולם נמנע מלהביא בפני בית המשפט את המידע המהותי בדבר היוון חלק ניכר מקצבאות המל"ל ואת הטעם שהביא את המל"ל להחלטתו בדבר היוון הקצבאות. בידיעתו השיפוטית של בית המשפט כי המל"ל נעתר לעיתים, לבקשה להיוון חלקי של קצבאות, מקום בו מגיש הנפגע תוכנית שיקום מקצועי המצדיקה היוון הקצבאות.

11.  התובע נמנע מלהביא בפני בית המשפט מידע בדבר עיסוקיו מאז שובו לרומניה ומה מקורות הכנסתו. כן נמנע מלצרף לתצהירו תיעוד בדבר הכנסותיו.

12.לאור האמור לעיל, בקשת התובע לפטור מהגשת חוות דעת נדחית. ניתנת לתובע אורכה להגשת חוות דעת רפואית מטעמו עד ליום 1.7.11.

בקשת הנתבע לדחיית התביעה כנגדו בהעדר יריבות

13.הלכה פסוקה היא כי בית המשפט נעתר לדחיית תביעה על הסף בשל העדר יריבות במקרים חריגים בלבד. אקדים ואומר כי טעם שכזה לא התקיים במקרה דנן ועל כן דין הבקשה להדחות.

14.לטענת הנתבע, דין הבקשה כנגדו להדחות בשל היותו אורגן בפ.ל. ו/או ב.ל. גידול סוסים בע"מ - הנתבעת 4.